הבת של אבא שלי(:

תמיד הייתי הבת של אבא.

דומה לו,

גם במראה גם באישיות.

אבא שתמיד רץ קדימה, כבש עוד פינה (בארץ), למד, הדריך, טייל, אסף ואהב את נכדיו ומשפחתו.

כשהיה בן גילי, בדיוק התגייסתי לצבא, אחרי סיום התואר.

את תחילת התואר עשינו יחד, כשהוא מגיע איתי לאוניברסיטה, עם מכתב שעזר לי לכתוב, לשכנע את הפקולטה שיקבלו אותי לעתודה.

כן, כזה אבא הוא היה.

ביום הראשון של הלימודים באוניברסיטה, הוא הסיע אותי לשם, למרות ששנינו ידענו שיש שביתה.

אולי בכל זאת יפתחו...

עקשן - כבר אמרתי?

ביום ההולדת האחרון שחגגנו לו, אצלנו בטל-אל, הוא היה חלש,

ובכל זאת התלבש יפה ושמח להתכנסות המשפחתית שערכנו לכבודו.

אפילו כיבה את 79 הנרות על העוגה(:

איפה אבא חסר לי.

איפה לא?

מלכוון אותי בכל נקודה בעולם, (ביחוד שהוויז לא עבד)

מלשתף אותו שהחצב כבר פורח וגם החוטמית בכביש 6,

מלקטר איתו על המצב ולהבין שתמיד היה פה מורכב,

להשען עליו באתגרי החיים ולזכות בחיבוק מנחם,

לתכנן ולהפתיע את אמא בעוד נסיעה משותפת או אירוע,

ובכל רגע בניהול החברה ביום יום.

אבא השאיר לנו מורשת וערכים, מפעל חיים ומקום עבודה.

אני מקווה שאנחנו מכבדים אותה.

אוהבת אותך, אבא.

24.6.2024

בתמונה - ככה הבינה המלאכותית רואה אותו