אז כאמור 50 ימים של שיממון.
אחרי שסידרנו את הארונות (בכל הבית!!),
בישלנו כל דבר אפשרי (כולל מוסקה ועלי גפן ממולאים - התחברות לשורשים היוונים שלי)
ראינו סדרות בנטפליקס,
וקראנו ממש מעט (לא מצליחה! כל-כך משונה שאני לא מצליחה לקרוא)
מה הלאה?
בהתבוננות על הסביבה -
ישנם מנטורים כאלה ואחרים, שמהיום הראשון - מלאי מוטיבציה ואנרגיה,
שטוענים,
שעכשיו, ממש עכשיו,
זה הזמן,
לבנות, לייצר, לחדש, להניע לפעול, ועוד כל מיני פעלים שמדברים על עשייה.
ואני?
שביום יום אי אפשר לשבת בשקט לידי,
שעושה 5 דברים בו זמנית וגם מפעילה אחרים על הדרך -
מרגישה בדיוק ההפך.
חסרת מוטיבציה להניע את העולם,
מרגישה ממש סבבה באי העשייה,
מצליחה להעביר את הימים באמת בנחת,
לא מבינה איך כבר עברו 50 ימים - שאין בהם תוצאות כמו שאני מכירה,
והכי מפליא - בכלל לא בטוחה שאני רוצה שמשהו ישתנה....
אולי זו הדרך שלי להתמודד.
אולי באמת כבר הייתי באטרף מטורף של עשייה והרגיעה ממש היתה נחוצה -
ואולי -
זוהי תחילתה של תקופה חדשה?
אבל אז עולה השאלה - איזו תקופה?
מה יהיה בה? מה אעשה? עם מי? ממה אתפרנס? רוצה להתפרנס? ועוד ועוד.
והאמת - שאין לי תשובות.
אולי יצוצו עם הזמן.
אולי היקום יוביל אותי בדרכו - כמו שעשה לאורך השנים.
אולי אפתח קלפים.
עדכונים בהמשך.
בינתיים הולכת לראות עוד סידרה.